סיפורה של מייגן: החגיגות ומסורות של שנת הסיום בתיכונים אמריקאים

מייגן פקחה את עיניה בשעה 5:30 לפנות בוקר. היה זה עוד יום חורפי ב- Plymouth, Massachusetts, אך לא סתם יום. במרחק שישה חודשים מטקס הסיום שלה, היא התכוננה לאירוע ראשון ברשימה ארוכה של חגיגות ומסורות של שנת הסיום בתיכונים אמריקאים, ה-Senior Sunrise. מחוץ לחלון, חבריה לכיתה כבר התאספו במגרש הפוטבול של בית הספר, עטופים בשמיכות ואוחזים בכוסות קפה חמות, מוכנים לצפות יחד בזריחה הסמלית המסמנת את תחילת המסע אל עבר החיים הבוגרים.

"זה מרגיש כל כך לא אמיתי," לחשה לג'ייק, חברה הטוב ביותר מכיתה א', "כאילו רק אתמול התחלנו את התיכון."

כשהשמש עלתה מעבר לאופק, התלמידים צילמו סלפי קבוצתיים והבטיחו להיפגש שוב בסוף השנה ל-,Senior Sunset  טקס סגירת המעגל של שנת הסיום.מספר ימים לאחר מכן, במהלך שיחה עם ג'נט, חברת ילדות שעברה עם משפחתה לפני מספר שנים ל- Saint Louis, Missouri, היא סיפרה לה על האירוע. ג'נט הופתעה מאחר ואצלם ה-Senior Sunrise  מתרחש ביום האחרון של הלימודים.

האביב מתקרב: יום ההברזה והנשף

החורף התחלף באביב, והשמועות החלו להתפשט בקרב תלמידי השכבה, מתי יתקיים ה- Ditch Day (יום ההברזה)? מסורת בלתי רשמית בה הסניורים (תלמידי י"ב) "מבריזים" יחד מיום לימודים בהסכמה שבשתיקה של המורים. המועד המסתורי מתגלה רק 24 שעות לפני.

"קיבלתי הודעה אתמול בלילה," צחקקה מייגן לחברותיה בבוקר של יום חמישי שטוף שמש באפריל. "נוסעים לחוף!"

מאות תלמידים התאספו בחוף הים הקרוב, עם רמקולים, כדורי חוף ואוכל. אף אחד לא התייחס למבטים המוזרים של עוברי אורח שתהו מדוע כל כך הרבה מתבגרים אינם בבית הספר ביום חמישי רגיל.

"זה הרגיש כמו רגע של חופש טהור," סיפרה מייגן מאוחר יותר, "כאילו קיבלנו מתנה של זמן, יום אחד להיות פשוט נערים, לפני שהכל משתנה."

שבועיים לאחר מכן הגיע הרגע הגדול מכולם ה-Prom, מייגן וחברותיה התכננו לאירוע הזה במשך חודשים. שמלות ארוכות, חליפות, ליימוזינות שכורות, ואינספור תמונות שהוריהם צילמו בגינה של משפחת ג'ונסון לפני שיצאו לאולם האירועים המפואר.

"הרגשתי כמו נסיכה," נזכרה מייגן בחיוך, "אבל ביננו, האירוע האמיתי היה מסיבת ה- After Prom"

לאחר הנשף הרשמי, הורי אחד התלמידים אירחו מסיבה מאובטחת בביתם עד הבוקר, עם בריכה מוארת, די-ג'יי, ומתנות. ככה ההורים ווידאו שהתלמידים חוגגים בסביבה בטוחה.

יום ההכרעה בבחירת הקולג'

ה-1 במאי, College Commitment Day (יום ההתחייבות לקולג'), היה אחד הימים המתוחים בחייה של מייגן. תהליך ארוך ומפרך של הרישום לקולג' שארך שנה וחצי וכלל לחץ, תסכול, שמחות ואכזבות הגיע לשלב הסיום. על מייגן היה להחליט לאן פניה מועדות מבין הקולג'ים והאוניברסיטאות אליהם היא התקבלה.

"בבוקר לבשתי את החולצה של אוניברסיטת מישיגן," סיפרה מייגן, "וכשהגעתי לבית הספר, הכל היה כמו חגיגת צבעים, כל אחד לבש בגדים של המוסד שלו."

בבית הספר נערך אירוע מיוחד, ובו כל תלמיד חתם באופן סמלי על מסמך ההתחייבות ליד דגל האוניברסיטה שלו. הרשתות החברתיות הוצפו בתמונות תלמידים עם הכיתוב #Committed2025.

מספר ימים לאחר מכן, מייגן וברותיה חגגו Bed Party, מסורת חדשה יחסית, שהחלה בתקופת הקורונה בדרום ארצות הברית ומאז התפשטה בזכות אינסטגרם וטיק-טוק לשאר חלקי המדינה. במסיבה מייגן ואמא שלה קישטו את חדר השינה ואת המיטה בצבעים, לוגואים ומרצ'נדייז שונים של אוניברסיטת מישיגן, בדרך חגיגית זו מייגן ציינה בדרך נוספת את התחייבותה הרשמית ללאוניברסיטה.

"השתמשתי בהמון פריטים כגון שמיכות, כריות, בלונים, דגלים וחולצות כדי שכולם יראו עד כמה אני מתרגשת וגאה להיות חלק מאוניברסיטת מישיגן" אמרה מייגן לחברותיה "אני מקווה שככה אתן לכן ולחברות נוספות השראה להתגאות במוסדות אליהן התקבלתן"

טקס הסיום והמסיבות שאחריו

ביום שבת בהיר בתחילת יוני, מייגן וחבריה לכיתה צעדו לצלילי מוזיקת המעבר המסורתית Pomp and Circumstance, לבושים בגלימות שחורות וכובעי סיום. ההורים בכו, המורים חייכו בגאווה, והתלמידים זרקו את כובעיהם לאוויר בתום הטקס.

אך החגיגות רק החלו. "הכל קרה כל כך מהר," נזכרה מייגן. "למחרת הטקס כבר הייתה לי מסיבת סיום בחצר האחורית שלנו, עם משפחה וחברים. הייתה אפילו מצגת תמונות שלי מינקות ועד היום." בשבועות שלאחר מכן, היא השתתפה בלפחות עשר מסיבות סיום שונות של חבריה לכיתה, כל אחת עם תמה שונה, מסגנון הוואי ועד למסיבת בריכה לילית.

הקיץ האחרון והמסיבות המיוחדות

ככל שאוגוסט התקרב, האווירה השתנתה משמחה טהורה להתרגשות מהולה בחרדה. מייגן עסקה בהכנות לקראת המעבר לחיי הקמפוס.

"יום הקניות למעונות היה חוויה," היא סיפרה. "אמא שלי ואני הלכנו ל- Target, Ikea, Walmart עם רשימה באורך מטר. קנינו הכל ממצעים ועד מנורת שולחן ומדפים שניתן להרכיב."

שבועיים לאחר מכן, משפחתה ארגנה לה Trunk Party, מסורת שהתפתחה בקהילות רבות בארה"ב, שבה חברים ובני משפחה מביאים מתנות שימושיות לחיי הקולג' שיכולות להיכנס לתא המטען של הרכב בדרך למעונות.

"הדוד שלי הביא לי מיקרוגל, השכנים הביאו סל מלא בחטיפים וקפה, וסבתא שלי תפרה לי שמיכה מיוחדת עם הלוגו של האוניברסיטה," סיפרה מייגן בהתרגשות.

הפרידה: מסיבת Send-Off

בערב שלפני עזיבתה לקמפוס, הוריה של מייגן ארגנו לה  Send-Off Party (מסיבת פרידה) חברים קרובים ובני משפחה התכנסו בחצר, כשדמעות ונצנוצי גאווה נראו בעיניים של כולם.

"הדבר הכי משמעותי היה ספר העצות," סיפרה מייגן. "כל אורח כתב לי עצה לחיי הקולג', וההורים שלי הדפיסו הכל בספר קטן שלקחתי איתי למישיגן."

לאחר שעות של חיבוקים, סיפורים וברכות, מייגן הביטה על חדרה הריק למחצה, הקירות שפעם היו מכוסים בתמונות ופוסטרים התקלפו, והמזוודות היו ארוזות ומוכנות ליד הדלת.

פרק חדש נפתח

ביום הנסיעה, מייגן נעמדה בכניסה לבית, משקיפה על השכונה שבה גדלה. "הרגשתי כאילו כל המסיבות והאירועים האלה היו טקס מעבר ארוך," היא אמרה. "כאילו החברה האמריקאית נותנת לנו זמן לעכל את השינוי העצום הזה ממתבגרים לבוגרים צעירים."

כשהמשפחה עצרה בכניסה לקמפוס, מייגן ראתה מאות משפחות אחרות פורקות מכוניות, מזוודות ומכלי אחסון כל אחת מסיימת את טקס המעבר שלה ומתחילה פרק חדש.

"בסופו של דבר," סיכמה מייגן, "כל המסיבות והאירועים האלה לא היו רק לחגוג את מה שהשגנו, אלא גם לעזור לנו להיפרד ולהתכונן למה שעוד מחכה לנו בדרך."

כשהשמש החלה לשקוע מעל למעונות, היא נזכרה בבוקר הSenior Sunrise שנראה כמו אתמול. המעגל נסגר, ופרק חדש החל.

אם אתם גרים בארצות הברית או עוברים לארצות הברית עם ילד בגיל תיכון צרו עמנו קשר ונעזור לכם ולו/לה לצלוח את השנים האלו בהצלחה