ניוזלטר ספטמבר 2026: כולם מצביעים, איך הפוליטיקה האמריקאית חדרה לשפה היומיומית

ספטמבר הזה מרגיש קצת אחרת. בדרך כלל, כשמתחיל הסתיו כאן, אני חושבת על ילדים שחוזרים לבית הספר, על התארגנות לחגים ועל הריצה הקבועה לסגור את הרבעון. השנה, בנוסף לכל אלו, יש משהו נוסף שמרחף באוויר: בחירות.

בעוד כחודש וחצי, ב-27 באוקטובר, ישראל תלך לקלפי בפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר. ימים ספורים לאחר מכן, ב-3 בנובמבר, יתקיימו בארצות הברית בחירות ה-Midterms שיקבעו מי ישלוט בקונגרס בשנתיים הבאות. שתי מדינות, שתי מערכות פוליטיות שונות לגמרי, אבל אותה תחושה: משהו גדול עומד על הפרק.

וזה בדיוק מה שהופך את התקופה הזו למעניינת במיוחד עבור מי שעושה רילוקיישן לארצות הברית. כי המבנה הפוליטי כאן שונה כל כך ממה שאנחנו מכירים בישראל.

זה אחד הדברים שהפתיעו אותי כשעברתי לכאן ועדיין ממשיכים להפתיע אותי: אמריקאים לא באמת "עוצרים" כדי לבחור. הם בוחרים כל הזמן.

בישראל, בחירות הן בדרך כלל אירוע לאומי גדול. כאן, הבחירות הן חלק כמעט קבוע מהחיים. כל בית הנבחרים נבחר מחדש אחת לשנתיים, כשליש מהסנאט מתחלף בכל מערכת בחירות, ובמקביל מתקיימות בחירות למושלים, ראשי ערים, מועצות מקומיות ולעיתים אפילו לשופטים ולשריף המקומי. ואם בעל תפקיד אינו מסיים את כהונתו, מתקיימת לעיתים special election כדי למלא את מקומו.

יורדים עוד מדרגה במבנה השלטון ומגלים שכמעט הכול עובר דרך הקלפי. אפילו חברי ה-Board of Education, המועצה שמנהלת את מערכת החינוך בעיר או במחוז, נבחרים במקומות רבים על ידי הציבור.

התופעה הזו, שבה בחירות הן חלק בלתי נפרד מהחיים, השפיעה גם על השפה.

מי שעובר רילוקיישן מגלה את זה הרבה יותר מהר מכפי שהוא מצפה. משפחה שרק נחתה בארצות הברית, עוד לפני שהיא מבינה מי ה-Governor של המדינה שלה, כבר שומעת את הילדים מדברים על campaign לנשיאות מועצת התלמידים, או על תלמיד שהחליט "to throw his hat in the ring" ולהתמודד על תפקיד בכיתה.

גם המבוגרים לא נשארים מחוץ למשחק. בישיבת עבודה אפשר לשמוע קולגה מדבר על grassroots effort כשהוא מתכוון ליוזמה שצומחת מלמטה, מהעובדים או מהשטח ולא מההנהלה. מישהו אחר עשוי להעריך שפרויקט מסוים יעבור ב-landslide, כלומר ברוב מוחץ.

וזו בעיניי, אחת התופעות המרתקות ברילוקיישן.

השפה החדשה לא נלמדת רק מספר לימוד או בשיעור פרטי. היא חודרת לחיים היומיומיים דרך החדשות שרצות ברקע, השיחה עם השכן, הוואטסאפ של ההורים בכיתה או שיחת המסדרון בעבודה. וכשמשפחה שלמה מתחילה, בלי לשים לב, להשתמש במונחים האלה בטבעיות, זה סימן טוב. זה אומר שהיא כבר לא רק "גרה" כאן, אלא מתחילה להבין את השיח הציבורי והתרבותי של המקום החדש.

כבר כתבנו בעבר מאמר שלם על ביטויים באנגלית שמקורם בהיסטוריה ובפוליטיקה האמריקאית, "לא מספיק להבין את המילים: ביטויים באנגלית שמקורם בהיסטוריה ובפוליטיקה האמריקאית".

אז בין אם אתם עוקבים מקרוב אחרי מערכת הבחירות בישראל, אחרי מערכת הבחירות בארה"ב או אחרי שתיהן, אני מזמינה אתכם להסתכל על החודשים הקרובים גם כהזדמנות ללמידה.

כי לפעמים הדרך הטובה ביותר ללמוד שפה חדשה היא פשוט להקשיב למה שקורה סביבנו.

לחדשות. לשיחות. ולפעמים, גם לקלפי.

שלכם,

ג'ודי

 פינת הספוטלייט

היא נולדה באילינוי, מלמדת היום מטקסס, ובדרך הצליחה לגעת במאות תלמידים, מילדים ועד מבוגרים שמתכוננים לראיון עבודה בשפה חדשה.

בפינת הספוטלייט הפעם בחרנו להכיר לכם את קימברלי, אחת המורות שלנו, שמתמחה באנגלית מדוברת, הגייה ואנגלית עסקית. שוחחנו איתה על האהבה שלה להוראה, על העבודה עם תלמידים שמגיעים מתרבויות שונות, ועל הדרך שבה אנגלית יכולה להפוך משפה שלומדים, לכלי שבאמצעותו מתחילים להרגיש בבית.

קימברלי, סיפרת לנו שהרגשת שנולדת להיות מורה. מתי התחיל החיבור שלך להוראה?

אני באמת מרגישה שנולדתי להיות מורה. כשהייתי ילדה קטנה, הייתי מלמדת את הבובות שלי ואת חברי הדמיון שלי! 

לאורך השנים ההוראה המשיכה למצוא את דרכה לחיים שלי, בכל מיני צורות. התנדבתי בקהילה, לימדתי בקולג', ואפילו עבדתי בעולם העסקי, שם יצרתי חומרי הדרכה, פיתחתי קורסים מקוונים והדרכתי עובדים.

ההוראה תמיד הייתה שם, בצורה כזו או אחרת. לפני כמה שנים החלטתי שאני רוצה לעשות משהו שאני באמת נהנית ממנו, אבל גם כזה שיאפשר לי יותר זמן עם המשפחה ופחות מהלחצים של עולם העבודה העסקי. מאז זו הייתה דרך מאוד מספקת עבורי.

את מלמדת ילדים, בני נוער וגם מבוגרים. מה את אוהבת בעבודה עם תלמידים בגילים כל כך שונים?

אני אוהבת את הגיוון. כל קבוצת גיל מביאה איתה אתגרים והזדמנויות אחרים, וזה מאפשר לי להמשיך ללמוד ולהתפתח כמורה. במיוחד אני נהנית ללמד English Conversation, Business English והגייה, ומשתדלת להתאים כל שיעור לאדם שמולי ולמטרות שלו.

מבחינתי, המטרה היא לא רק שהתלמיד ידע אנגלית, אלא שירגיש מספיק בטוח כדי להשתמש בה. זה בעצם ה"סופרפאוור" שלי כמורה, לפגוש כל תלמיד בדיוק במקום שבו הוא נמצא ולעזור לו לבנות את הביטחון שלו.

יש תלמיד שהמחיש לך במיוחד עד כמה הגישה הזאת יכולה לעשות הבדל?

בהחלט. היה לי תלמיד צעיר שהתחיל את השיעורים כשהוא מאוד ביישן, לא הרגיש בנוח, ובאמת לא רצה להגיע. ניסיתי להפוך את המפגשים למעניינים יותר עבורו, שילבתי נושאי שיחה שעניינו אותו, פעילויות שהוא אהב ומשחקים.

גם כשנדרש תיקון, עשיתי את זה בהדרגה. במקום לעצור אותו כל הזמן, הייתי פשוט מדגימה את הדרך הנכונה לומר משהו ומבקשת ממנו לחזור אחריי.

אחרי כמה שבועות ראיתי שינוי גדול. הוא התחיל להשתתף יותר, לשאול שאלות, ואפילו לשאול אותי על היום שלי ועל סוף השבוע שלי. במקביל, הוא התחיל לשתף אותי באנגלית בחוויות שלו מבית הספר ומהחברים.

זה היה רגע קסום עבורי, לראות שהוא מרגיש מספיק בנוח כדי להתחבר אליי באנגלית. הייתי מאוד גאה בעבודה הקשה ובהתמדה שלו.

את עובדת גם עם תלמידים ישראלים שמגיעים לארצות הברית. אילו הבדלים את רואה אצלם כשהם נכנסים למערכת האמריקאית?

יש לא מעט דברים שיכולים להפתיע אותם. תלמידים ישראלים עשויים להגיע ממערכת חינוך ישירה ובלתי פורמלית יותר, ובארצות הברית לפגוש דגש גדול יותר על כללי כיתה, השתתפות אישית, ציונים, שיעורי בית ופעילויות חוץ-לימודיות. גם התקשורת עם מורים ועם תלמידים אחרים יכולה להיות פחות ישירה ממה שהם רגילים אליו.

לפעמים מדובר אפילו בדברים הכי בסיסיים. למשל, היה לי תלמיד ישראלי שהיה מופתע מאוד מההבדלים במבנה שנת הלימודים ובשגרת בית הספר. הוא הופתע לגלות שבארצות הברית בתי ספר בדרך כלל פועלים חמישה ימים בשבוע, מכיתה א' ועד י"ב, בעוד שהוא היה רגיל ללמוד שישה ימים בשבוע בישראל.

הבדל נוסף הוא הקשר עם המשפחה המורחבת. בישראל משפחות רבות רגילות להיפגש עם קרובי משפחה באופן קבוע, לפעמים מדי שבוע. בארצות הברית תלמידים לפעמים מופתעים לגלות שלא כל הילדים מבלים עם המשפחה המורחבת שלהם על בסיס שבועי.

וכמובן, יש גם את השפה עצמה. לא מדובר רק בלדעת אנגלית, אלא להבין ביטויים, סלנג, ניואנסים וקודים חברתיים, ולהרגיש מספיק בטוחים כדי להשתמש בהם.

את גם מאוד אוהבת ללמוד על תרבויות שונות. איך זה בא לידי ביטוי בעבודה שלך עם תלמידי JBE?

אני מאוד אוהבת ללמוד מהתלמידים שלי על התרבות, החגים, האירועים והמאכלים שלהם. הם משתפים אותי בחיים ובמסורות שלהם, וזה נותן לי הזדמנות לחוות תרבויות חדשות דרך התלמידים שלי.

לפעמים זה אפילו מגיע למטבח שלי. תלמידה סיפרה לי שהיא מאוד אוהבת בורשט. מעולם לא שמעתי על המנה, אז מצאתי מתכון באינטרנט והחלטתי לנסות להכין אותו בעצמי. הוא יצא טעים מאוד, ואני חייבת להודות שהעדפתי אותו חם ולא קר.

תלמיד אחר סיפר לי כמה טעים מרק קניידלך. הכרתי את המנה ואפילו ראיתי גרסאות מוכנות בצנצנות בחנות, אבל החלטתי למצוא מתכון ולהכין אותו בבית. גם הפעם התוצאה הייתה טעימה מאוד. אני בהחלט מתכננת להכין אותו שוב בסתיו ובחורף, בעונת המרקים.

מה העצה שלך לתלמיד שמתחיל בית ספר חדש, לומד בשפה חדשה או מסתגל לתרבות חדשה?

Practice, practice, practice!

לטבול את עצמכם בשפה, ללמוד על התרבות, לנסות מאכלים וחוויות חדשות, ובעיקר, לא לפחד לטעות. טעויות הן חלק חשוב מאוד מתהליך הלמידה.

הכי חשוב ליהנות מההרפתקה ולחבק את ההזדמנויות שמגיעות איתה.

לסיום, מה משהו שהתלמידים שלך אולי יופתעו לגלות עלייך?

אולי הם יופתעו לגלות שטיילתי ביותר מ-45 מדינות בארצות הברית, בעיקר בקמפינג ובטיולים רגליים. אני אוהבת להתאמן, לקרוא, לטייל ולבלות בהרים. אני גם מתנדבת יחד עם משפחתי מדי שבוע בקהילה ותומכת במשפחות של ילדים עם מוגבלויות.

ואם לא הייתי מורה? כנראה שהייתי סופרת.

קימברלי, תודה רבה על השיחה ועל ההזדמנות להכיר קצת יותר את האדם שמאחורי המורה.

מה היה לנו ברבעון האחרון

• בחודש יולי קיימנו שני Summer EnglishBootcamps לתלמידים בישראל.

  הסדנאות הייעודיות, Engllish Real Life ו-ABC Fun עזרו לילדים לשבור את מחסום השפה ולשדרג את השפה דרך למידה חוויתית ומרגשת.

• במהלך חודש אוגוסט ביקרנו בשלוש קהילות, הממוקמות בשלוש פינות שונות של ארצות הברית: אוסטין, טקסס; ברוקליין, מסצ'וסטס; וטנפליי, ניו-ג'רזי. בכל אחת מהן קיימנו את סדנת "נחיתה רכה", ופגשנו כ-70 ילדים, מגיל גן חובה ועד כיתה ז', רגע לפני שהם נכנסים בפעם הראשונה למערכת החינוך האמריקאית.

  במשך חמשת ימי הסדנה עזרנו לילדים להכיר את מה שמחכה להם מעבר לדלת הכיתה, כיצד להתנהל מול המורה, ואיך נראה יום לימודים טיפוסי גם כאשר לא יודעים לדבר אנגלית.

  במקומות שבהם התאפשר, קיימנו בנוסף מפגש עם ההורים. כי גם עבורם המעבר למערכת חינוך חדשה מביא איתו לא מעט שאלות.

  הפידבקים שקיבלנו מההורים אחרי תחילת שנת הלימודים היו מבחינתנו הסיפוק הגדול ביותר: ילדים שהגיעו ליום הראשון עם חיוך, נכנסו לכיתה בלי חשש והרגישו שהם כבר יודעים קצת יותר למה לצפות. יצאנו מהקיץ הזה עם הרבה רגעים מרגשים ועם רצון גדול להמשיך ולהתרחב.

  בקיץ 2027, אנחנו מקווים להעביר את סדנת נחיתה רכה גם לקהילות נוספות הממוקמות בדרום פלורידה ובקליפורניה.

• לקראת סוף הרבעון, בחודש ספטמבר, העלנו לעמוד הבלוגים באתר העיסקי את הגרסה באנגלית לאחד המאמרים הנפוצים שלנו אשר מסביר על חשיבות ה-Smalltalk בתרבות האמריקאית, חברתית ועסקית.

כמו תמיד, אני מזמינה אתכם לבקר גם בעמוד הבלוגים שלנו באנגלית, שם תוכלו למצא את המאמרים כתובים באנגלית - https://www.jbe4b.com/blog.

מה צפוי ברבעון הבא

• בחודש נובמבר נקיים וובינר הכנה לקולג'ים. מניסיון של השנתיים האחרונות, המפגש נתן להורים ישראלים שילדיהם בכיתות י - י"א את הכלים להתחיל את המסע שנקרא קולג' אמריקאי. 

  אחרי החגים נפרסם את פרטי המפגש.

• לקראת חודש דצמבר, נקיים וובינר לקהל בישראל שיתמקד בכלים ובשיטות בהם מלמדים ילדים בארצות הברית, כך שהם מדברים אנגלית שוטפת מבלי ללמוד דקדוק. אם זה מעניין אתכם, תעקבו אחרי הפרסומים במדיות השונות.

בהזדמנות זו אני מזמינה אתכם לפנות אלי בהצעות לנושאים שמעניינים אתכם והייתם מעוניינים שנקיים עליהם מפגשים.